מטלת בלוג - כיתה י"א

שלום לכולם!
מבוא
לאחרונה הולכת ומתפשטת התופעה של שימוש בשפה האנגלית באוניברסיטאות כלשון ההוראה ואף כלשון כתיבת העבודות לתארים מתקדמים. כלומר, סטודנטים לתואר שני ושלישי צריכים לשלוט בשפה האנגלית על מנת להשלים את התואר, שכן ההרצאות מתקיימות באנגלית וכן עליהם להגיש עבודות באנגלית (עבודות בעברית לא יתקבלו). 
הנימוק לטענה זו הוא כי לשון המדע היא האנגלית ובנוסף לכך מטרת האוניברסיטאות היא להכין את הסטודנטים להשתלבות בשוק העבודה העולמי שבו שולטת השפה האנגלית, כמובן.
המטלה
שלב א' - מצ"ב מספר מאמרים בנושא. עליכם לקרוא לפחות שלושה מתוכם.
שלב ב' - כתבו מאמר טיעון בנושא זה. שימו לב! עליכם לכלול את רכיבי הטיעון המלא שלמדנו עליהם.
תזכורת:
רכיבי הטיעון המלא:

• ·         טענה – היגד המבטא את עמדת המוען על אודות הנושא העומד לדיון.
• ·         נימוקים – היגדים התומכים בטענה ומבססים אותה באמצעות הסברים והוכחות.
• ·         טענת נגד – היגד המציג התנגדות ומפריך את נימוקי המוען או חולק עליהם.
• ·         הפרכת טענת הנגד – היגד המבטל את טענת הנגד תוך התייחסות לנימוקיה.
• ·         הסתייגות – (לא הכרחי) היגד המסביר את הנסיבות שבהן המוען יוותר על עמדתו או על חלקה, או ימשיך להחזיק בה.
• ·         סיום – סיכום הטיעונים בצורה של מסקנה או המלצה לעתיד.

שלב ג' - העלו את החיבור שכתבתם כתגובה לפרסום זה.

      שלב ד' - כתבו משוב עמיתים לפרסום שנכתב לפניכם. העלו אותו כתגובה לאותו פרסום. במשוב עליכם להתייחס להיבטי התוכן והמבע.

תזכורת:

משוב עמיתים (תוכן ומבע):

• ·         תוכן – האם עמדת הכותב ברורה ומנומקת? האם הנימוקים רלוונטיים? האם יש להוסיף נימוקים? להרחיב או להסביר את הנימוקים הכתובים? האם כדאי להוסיף נקודות מבט נוספות (כגון: טענות נגד והפרכתן) או דוגמאות לביסוס הטענה? האם הטקסט עונה על מטרת הכתיבה (שכנוע בנושא הנדון)? האם הטקסט עומד בדרישות של כתיבת הטיעון המלא? (האם הטקסט מכיל את רכיבי הטיעון המלא שנלמדו?)
•       מבע – האם הניסוח של הטיעון, הנימוקים, הדוגמאות והמסקנה ברור? האם המשלב הלשוני מתאים? האם בחירת המילים מתאימה? האם הנימוקים כתובים בסדר הגיוני? האם נעשה שימוש באמצעי קישור מתאימים?

שלב ה' - לאחר שקראתם את משוב העמיתים, כתבו מחדש את המאמר, ופרסמו אותו כתגובה חדשה. בכותרת של התגובה כתבו "מאמר סופי".
הערה: הערכת המאמר הסופי תתבצע על ידי המורה על פי מעריכון הכתיבה המצורף להלן:

בהצלחה!

המאמרים לקריאה:

                                      1. מלחמת השפות

(מעובד על פי האקדמיה ללשון עברית, אוחזר בתאריך 23 במאי 2012  מאתר האקדמיה)

התופעה של שימוש באנגלית בכתיבת עבודות ואף כלשון ההוראה נוהגת זה שנים באוניברסיטאות בארץ, אלא שבשנים האחרונות היא בולטת יותר ויותר ופולשת ללשון ההוראה בכל מיני חוגים באוניברסיטאות. האקדמיה רואה בתופעה הזאת הידרדרות חמורה של מעמד העברית במדינה. תהליך הפיכתה של העברית לשפחה של האנגלית בצומת חשוב כל כך של חינוך, תרבות ומדע הוא סטירת לחי להישג הגדול והשלם ביותר של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל, והוא הפך עמדתה של ממשלת ישראל "הרואה חשיבות לאומית בשימורה, בהתפתחותה, במחקרה ובשגשוגה של הלשון העברית" (החלטת הממשלה מיום י"ז בטבת תש"ע, 3 בינואר 2010).

לפני כמאה שנים החלה העברית לשוב לחיים מלאים בראש ובראשונה בזכות העובדה שבכל מוסדות החינוך בארץ קיבלו עליהם המורים והתלמידים לדבר עברית, ללמוד וללמד בעברית. העברית המודרנית מוכשרת לשמש בכל תחומי החיים ולכל הצרכים, גם למחקר ולהוראת המדעים, בלי יוצא מן הכלל.

באחרונה נועדו נציגי האקדמיה ללשון העברית ובראשם הנשיא פרופ' משה בר-אשר עם שר החינוך מר גדעון סער והביעו מחאה חריפה על התפשטות השימוש באנגלית במוסדות להשכלה גבוהה. נציגי האקדמיה הציגו לשר מכתב שהתקבל באקדמיה לפני שבועות אחדים ובו הודעה באנגלית לתלמידי החוג לכימיה באחת האוניברסיטאות בארץ כי מעתה חובה עליהם להגיש עבודות לתארים מתקדמים באנגלית בלבד, ועבודות הכתובות בעברית לא יתקבלו. כמו כן התבשרו הסטודנטים כי הסמינרים לתואר השני יתנהלו באנגלית בלבד, כפי שכבר נהוג בסמינרים לתואר השלישי.

האקדמיה ביקשה משר החינוך

1. לפעול לאלתר לביטול האיסור על העברית בכל מקום ובכל חוג שבו חל איסור כזה. לא ייתכן שבמדינת ישראל יהיו גזרות על העברית כבימים אפלים בתולדותינו.
2. לאסוף נתונים על היקף התופעה ואופייה.
3. ליזום דיון על כל היבטיו ולקבוע מדיניות ברורה ומחייבת שתתיר שימוש באנגלית במקום שההכרח לא יגונה בו (כגון עקב תהליכי גלובליזציה כאלה ואחרים) אך תקבע גבולות ברורים לשימוש הזה.

האקדמיה קוראת לכל הסטודנטים לעמוד על זכותם לדבר עברית בכל השיעורים ולכתוב עבודות בעברית ולא בלשונות אחרות.

האקדמיה מצרה מאוד על כך שמאה שנים לאחר מלחמת השפות שוב יש מי שמעדיף לשון אחרת להוראות מדעים במוסדות להשכלה גבוהה, ומבלי דעת גורר את מערכת החינוך כולה לאמץ את האנגלית כלשון ההוראה ומעודד פגיעה במעמד העברית והחלשת השימוש בה.

                                         2. עברית השפה שלנו

(מעובד על פי ליטוין רנה, 5 במארס 2012 )

ההנמקה לאיסור להגיש עבודות של סטודנטים בעברית היא, לכאורה, פרקטית: הצורך להכין את מדענינו לעתיד להשתלבות בקהילה המדעית העולמית באמצעות "שפת המדע", שהיא אנגלית. ללימוד שפת המדע הזאת והביטוי בה יש בוודאי גם דרכים אחרות, בלי לנדות את העברית. אולם נראה כי יש כאן מגמה רחבה ביותר ביחס לשפה העברית: האקדמאים, אנשי האוניברסיטאות, מתכתבים באנגלית ומרצים באנגלית וזה נהפך ל"בון טון" זה זמן רב. אמצעי התקשורת מחדירים את האנגלית לכל תחומי החיים, שלטי החנויות והעסקים נכתבים באנגלית או אנגלית בעברית, השפה הנשמעת מפי נציגי ציבור רבים שלא לדבר על הציבור הרחב היא דלה – כל אלה מבטאים מגמה של כרסום והתבטלות בשפה ובמעמדה.

    אין צורך לומר שזה אומר התערערות הזהות הלאומית; שכן שפה מכילה בתוכה את ההיסטוריה, המנטליות, הייחוד הלאומי. זהו תהליך של התפוררות של תודעה תרבותית, המאיימת למחוק אותנו כיישות בעלת ייחוד עצמאי.

    העברית כידוע הובילה את התחייה הלאומית, והיא ההישג המפואר ביותר שלה, שאין לו אח ורע בתולדות העמים. תחיית העברית וספרותה היא נס, והנכס החשוב ביותר לשמירה על ישותנו הישראלית. הזלזול בשפה והבורות בה הם בנפשנו, גם אם הם מאפשרים לתפקד במישורים פרקטיים.

    גאווה לאומית נשמעת אולי באוזני קוסמופוליטיים בעידן הגלובליזציה כקלישאה שעבר זמנה, אבל אין מדובר בגאווה: מדובר בזהות ושייכות הבונות את נפשו של אדם.

    "שפת המדע" החשובה כל כך היא רק ערוץ אחד של ביטוי ליצירה האנושית, ומן הראוי לטפח, לחזק ולעשות ככל הניתן להעמדת רמת העברית כערך מרכזי בחברה הישראלית. האליטות המשכילות הן שצריכות להוביל את המהלך הזה, בגיבוי משרד החינוך ומשרד התרבות; כי אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?

              

               3.  במדינת האח הגדול מדברים רק עברית

(מעובד על פי פרופ' יחיעם פריאור, דיקן הפקולטה לכימיה במכון ויצמן. 5 במארס 2012....)

שמחתי לקרוא בעיתון שהאקדמיה ללשון יוצאת למלחמה להצלת השפה העברית. כשהתברר לה שבאוניברסיטאות בארץ נדרשים סטודנטים להגיש עבודות באנגלית או לכתוב את עבודותיהם באנגלית וכי, רחמנא ליצלן, גם חלק מן השיעורים מתקיימים באנגלית, פנתה האקדמיה ללשון לשר החינוך כדי שיבער את הנגע מן האוניברסיטאות.

    במכון ויצמן, למשל, כל עבודות המוסמך והדוקטורט נכתבות באנגלית, והקורסים ניתנים בשפה האנגלית, בין היתר מפני שהמכון רואה עצמו כמוסד בינלאומי ומתברך במאות סטודנטים, אורחים ומבקרים מכל העולם, כאלה שהשפה העברית אינה שגורה בפיהם, וכדי שעבודות מדעני המכון תהיינה נגישות גם למדענים מן העולם שלא נתמזל מזלם להיות דוברי השפה העברית.

            כדי לחזק את פנייתה של האקדמיה ללשון העברית, כדאי לדון במספר הצעות נוספות אשר ישפרו את מעמדנו בעולם, ויקדמו את הכלכלה והחברה הישראלית.

    בשנים האחרונות התברכנו במספר פרסי נובל בכימיה, שהוענקו על ידי האקדמיה השבדית למדעים. אני מציע שמקבלי הפרסים יודיעו לאקדמיה השבדית שהם מוותרים על הפרס, שכן הוא ניתן על סמך מאמרים ועבודות מדעיות אשר התפרסמו בלשון זרים. יתרה מכך, אני מציע שהאקדמיה הישראלית למדעים תבקש ממקבילתה השבדית לא לשקול מועמדים ישראלים נוספים, עד אשר חברי האקדמיה השבדיים ילמדו את לשון הקודש ויקיימו את כל דיוניהם בשפה העברית.

    כדאי לבקש ממשרד הפנים שלא יאשר כניסתם של מדענים זרים ולא יאפשר להם להרצות אלא בעברית ובנוסף, בכל מקרה שבו מדען ישראלי יוזמן להשתתף ולהרצות בכינוס בינלאומי בחו"ל, יישלל מיד דרכונו של המדען אם יעז להרצות בשפה שאינה עברית. רצוי כמובן גם שכל באי הכנס ילמדו את שפת אבותינו, וכדאי לשקול פתיחת אולפנים ברחבי העולם.

       

4.   באקדמיה ללשון זועמים: מרצים לא מקבלים עבודות בעברית

(מעובד על פי נשר טלילה. 29 בפברואר 2012. הארץ)

האקדמיה ללשון העברית יוצאת למאבק נגד השימוש ההולך וגובר בלשון האנגלית במוסדות להשכלה גבוהה וקוראת לסטודנטים לעמוד על זכותם וללמוד בעברית בכל החוגים והשיעורים. על פי ההערכות, מדובר בעשרות קורסים. במכון ויצמן, לדוגמה, מדובר במדיניות ברורה ובמסגרתה כל הלימודים מתקיימים באנגלית. לימודי מינהל עסקים בטכניון מתנהלים זה שנתיים אך ורק בשפה האנגלית – הרצאות ובחינות. בחוג לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון נשלח מכתב לסטודנטים בשפה האנגלית ובו הובהר כי "לא יתקבלו עוד עבודות גמר בעברית" וגם הסמינרים יוצגו באנגלית, זאת מאחר ש"שפת המדע היא אנגלית". ראש החוג, הפרופ' יהודה ברנד, הבהיר כי "אם מישהו כותב משהו מדעי בעברית זה פשוט קבור ואף אחד לא יקרא את זה. "הכתיבה באנגלית", לדבריו, "מוסיפה הילה למוסד, למחלקה ולאותו סטודנט שכתב את התזה, וממילא הוא יצטרך לכתוב בהמשך באנגלית. ודאי קשה יותר למי ששפת אמו עברית, ובכל זאת זה אחד הדברים שהוא צריך לדעת כמדען".

    באחרונה נועדו נציגי האקדמיה ללשון, ובראשם פרופ' משה בר-אשר, עם שר החינוך גדעון סער בדרישה שיפעל בעניין ויבטל את האיסור על הגשת עבודות בעברית בטענה כי "לא ייתכן שבמדינת ישראל יהיו גזרות על העברית כבימים אפלים בתולדותינו".

    לדברי טלי בן יהודה, מנ"כלית האקדמיה ללשון, "הביטוי הבוטה ביותר שמציג את הנושא במלוא חומרתו הוא הדרישה לדבר באנגלית. זו תופעה שהולכת ומתרחבת וההתפשטות היא כמעט בלתי נמנעת". לדבריה, אם לא ייעשה דבר, השלב הבא הוא ש"בחוגים ידברו רק באנגלית, ואז גם התיכונים, כי הורה לא ישלח את ילדו לתיכון שלא יכין אותו לאוניברסיטה".

                     

5. קודם שילמדו באקדמיה לחשוב

(מעובד על פי נעמה שפי, 2 במארס 2012. הארץ. אוחזר ב23 במאי 2012 מתוך.....)

כמאה שנה חלפו מאז "ריב הלשונות" שהתחולל ביישוב, שנסיבותיו דומות להפליא לדיון הנוכחי על שפת ההוראה במוסדות אקדמיים. ב-1913 פרצה המחלוקת על רקע הרצון של "חברת עזרה של יהודי גרמניה" לפתוח את הלימודים בטכניון בשפה הגרמנית, בהיותה שפת המדע והמדענים.

    הפן המדעי ייצג רק חלק מן העימות. שפת ההוראה נגעה בעצב חשוף ומשמעותי: האם גם בחברה שהיהודים מנסים להקים לעצמם הם יתבטלו בפני תרבויות זרות? כיצד יכוננו תרבות לאומית בלי שימוש יום יומי בשפה הלאומית? זאת ועוד, הטכניון היה המוסד הראשון להשכלה גבוהה שהוקם בארץ ישראל, וכל קביעה בעניינו הייתה עשויה להתוות את הדרך של המוסדות הבאים.

    אחרי ויכוח ממושך ועיכוב שכפתה מלחמת העולם הראשונה, פתח המוסד את שעריו והלימודים בו התקיימו בעברית.

    הקשר שסומן אז תקף גם היום: חיי המדע מתנהלים בשפה זרה. מסיבה זו המרצים במוסדות להשכלה גבוהה נדרשים להקפיד על פרסומים באנגלית ובקומץ שפות זרות "נחשבות" נוספות. כעת הם מחילים גם על תלמידיהם את הדרישה, שנגדה יצאו ראשי האקדמיה ללשון העברית, להגיש עבודות באנגלית.

   גם ההתלבטות הנוכחית, באיזו שפה להשתמש לצורכי הוראה ומחקר   נעה בין אותם קטבים: זה המצדד בהשתלבות בפסגת המדע העולמי גם במחיר הוויתור על הוראה בשפה הלאומית, וזה הדבק בשפה הלאומית כאבן יסוד בהשכלה של כל אדם.

   השינוי שהתחולל במאה השנים האחרונות הוא ביחס של הישראלים ללאומיותם. הלאומיות המובנת מאליה היום מאפשרת לזלזל במקום של השפה. אלא ששפה דרושה כאמצעי ראשון במעלה לפיתוח החשיבה וכדרך לביטוי רגשות. שני עניינים אלה הם לב הבעיה.

   שפה, בצד היותה כלי הבעה רעיוני ורגשי, היא בית, היא זהות אישית, חברתית ולאומית כאחד. בתקופת הגלות היהודים הבינו זאת. אלה שביקשו לשמור על ייחודם הלאומי הסתגרו בשפות הכלאיים היהודיות, יידיש ולדינו, ושימרו את העברית כשפת קודש. מי ששאפו להשתלב בחברה הסובבת אותם נודעו בכישורי הלשון הגבוהים שלהם בשפות זרות.

   אנשי אקדמיה ישראלים מתעלמים היום מתפקיד השפה ככלי לניתוח ולביטוי. הם מתעלמים גם מהקשיים של רבים להתבטא באופן שיהיה מובן ובעל משמעות, שיכיל רעיונות מורכבים יותר משפת המסרים המיידיים. קודם שדורשים מסטודנטים להגיש את עבודותיהם בשפה זרה, כדאי לבדוק את כישוריהם לפתח מחשבה, להעלות רעיון ולסתור אותו, לשלב גישות שונות לסינתזה, לפענח מאמר אקדמי בשפה העברית ולבקר אותו – בלשונם.

בצד אמן השפה העברית ש"י עגנון, זכו בפרס נובל גם ישראלים אחרים שהתחנכו בעברית תחילה. דבר לא נגרע מכישוריהם המדעיים.

6.בטכניון ילמדו מינהל עסקים רק באנגלית

עפרי אילני   /  18.08.2008 / הארץ

כשנוסד הטכניון ב-1912 בחיפה, הוא כונה "טכניקום", והיה בית ספר קטן, שמומן בעיקר בכספי תרומות של ארגון סיוע יהודי-גרמני. כיוון שהשפה הדומיננטית בעולם המדע הייתה גרמנית, דרשו המממנים שרוב המקצועות במוסד יילמדו בשפה זו. ההחלטה גרמה לפריצתה של "מלחמת השפות": בבתי הספר העבריים פתחו במאבק בהנהלת הטכניון וההסתדרות הציונית בטענה ש"שפת הטכניקום יכולה וצריכה להיות השפה העברית". לאחר שביתות ומחאות הוכרע המאבק, ומאז משמשת העברית שפת הלימוד בכל מחלקות הטכניון - ובעקבותיו גם בשאר המוסדות היהודיים להשכלה גבוהה בארץ. אלא שבשנת הלימודים הקרובה ישתנה המצב: לראשונה בתולדותיו החליט הטכניון לשנות את שפת הלימוד בתכנית לתואר שני במִנהל עסקים לשפה האנגלית.

"הכוונה היא לעבור לשימוש מלא בשפה האנגלית - בכיתה, בחומרי הלימוד, בתרגולים, בסדנאות, בשקפים, בטפסים", מסביר פרופ' בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. "הגענו למסקנה שאם נמשיך להכשיר את הבוגרים שלנו על ידי הוראה בעברית, אנחנו מציבים אותם בעמדת זינוק נחותה יותר בתנאי התחרות הגלובליים".

ההחלטה התקדימית של הטכניון היא סנונית ראשונה של תהליך הגלובליזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית. עד כה  פנו האוניברסיטאות והמכללות בארץ בעיקר לסטודנטים ישראלים. אך התפתחותו של שוק עולמי לתארים במקצועות רווחיים מביאה אותן לקרוץ גם לסטודנטים זרים.

בנוסף לשיקול הכלכלי הפשוט - שכר הלימוד שישלמו סטודנטים זרים למינהל עסקים יהיה גבוה פי ארבעה משכר הלימוד של סטודנט ישראלי - האוניברסיטאות בישראל מעוניינות לזכות במקום גבוה בדירוגים בינלאומיים של המוסדות להשכלה גבוהה, המעניקים משקל גבוה לתכניות בינלאומיות ולקליטת סטודנטים זרים. בד בבד מתאמצים המוסדות להכשיר גם את הסטודנטים הישראלים להשתלב בשוק הגלובלי - כדי לא לאבדם לטובת מוסדות בחו"ל.

"יש לנו בעיה עם חילופי סטודנטים וסגל", אומרת גלית אייזמן, הממונה על קשרי חוץ במועצה להשכלה גבוהה. "בדירוגים בינלאומיים רואים שהאוניברסיטאות בישראל משיגות ציון גבוה בציטוטים ומחקרים, אבל הן נופלות בתחום של חילופי סטודנטים. זאת אחת הסיבות שאנחנו דוחפים את הנושא של תכניות בינלאומיות". לדברי אייזמן, אוניברסיטאות שקולטות סטודנטים זרים זוכות לתמריצים כספיים.

לא כולם מרוצים מכניסתה של האנגלית כשפת לימוד באוניברסיטאות. "אם הטכניון חושב לקיים לימודים לתלמידים ישראליים באנגלית - זה חמור מאוד", אומר נשיא האקדמיה ללשון עברית, הפרופ' משה בר אשר, "זה חמור במיוחד בטכניון, שבו הוכרעה מלחמת השפות. תחיית הלשון העברית הצליחה ברגע שבו האוניברסיטאות החליטו ללמד מדע בעברית". לדבריו, "האוניברסיטאות צריכות להיות מחוברות לחברה. זה מתקבל על הדעת שכנסים בהשתתפות מרצים בחו"ל נערכים באנגלית - אבל הוראה באנגלית היא התפתחות חמורה. זה נשמע כאילו רוצים להכין עתודות של יורדים לחו"ל".

הקידום במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית מבוסס על פרסום מאמרים בכתבי עת בחו"ל - בעיקר באנגלית. אלא שבתקופה האחרונה  השימוש באנגלית חורג מפרסומים בכתבי עת. מרצים רבים מעודדים את הסטודנטים להגיש גם את עבודות התזה והדוקטורט באנגלית.

"אנחנו האחרונים להתנער מהייעוד הציוני שלשמו הוקם הטכניון. אבל צריך להסתכל נכוחה על המציאות ולהתאים את עצמנו לנסיבות המשתנות", אומר גולני. לדבריו, הטכניון הולך בדרכם של מוסדות במדינות אחרות בעולם כמו הודו וסין, שהגיעו למסקנה ההכרחית ששפת העסקים הבינלאומית היא אנגלית. "אנחנו נכנסים לעידן הגלובליזציה של ההשכלה הגבוהה", אומר דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, הפרופ' ארנון בנטור. "כל אחד רוצה שבקמפוס שלו ילמדו הסטודנטים הטובים ביותר בכל העולם. אוניברסיטאות בישראל צריכות להיערך כדי להיכנס למשחק הזה".

7. הטכניון טועה כשהוא עובר ללמד באנגלית

רוביק רוזנטל |     מעריב nrg     ן I  21/8/2008 

הכוונה לאמץ את האנגלית כשפת ההוראה בלימודי התואר שני במינהל עסקים בטכניון מקוממת. על מוסדות הטכניון להטיל עליה וטו מיידי ולהסיר אותה מסדר היום של המוסד. היא כל מה שהעולם האקדמי אינו יכול להרשות: כתם תרבותי, תקדים מסוכן, התנערות של האקדמיה ממעמדה כמובילת תרבות וכמעצבת דמות ההשכלה הישראלית. 

הטענה שזה גזר דינה של הגלובליזציה אינה תקפה. הגלובליזציה הייתה כאן תמיד, גם אם פעם אפשר היה לקרוא לה אירופיזציה או גרמניזציה, ואין לה קשר לשפת ההוראה. ההשכלה הכללית הייתה ותהיה רוויה בהכרח ומעצם טבעה ותכניה בתכנים מתרבויות שונות וגם אוניברסליות, ובהשפעה של שפות שונות. 

סטודנט ישראלי צריך להכיר על פי המקצועות השונים מאגר עצום של מונחים בשפות מגוונות, וגם לדעת לקרוא ולכתוב בשפות שונות. אבל מה שהבינו כבר במלחמת השפות של ראשית המאה הקודמת, שהתחוללה בעקבות הכוונה ללמד בטכניון בגרמנית, הייתה שאת אלה יש ללמד בעברית; שהרצף הלשוני, המשפט השלם, השיח כולו, חייב להיות עברי, ובו ורק בו משתבצת השפה האחרת. ויותר מזה: רק הוראה בעברית היא הכנה להמשך המורשת ההשכלתית בישראל, וגם ליישום ולהעברת המידע לשכבות רחבות יותר. 

תחום מינהל העסקים הוא רווי אנגלית. חלק מן המונחים בו מתורגמים מאנגלית או מופיעים במונח האנגלי המקורי, ובמינון מתאים אין בכך רע. חלק לא מבוטל הם חידושים עבריים שנקלטו היטב, ומאפשרים הצגת מידע וניתוח בעברית ללא כל קושי. 

כך, למשל, במשפט "איגרות החוב הניבו תשואה שלילית," או: "בעלת השליטה בפרטנר מבקשת למכור את אחזקותיה". השפה שבה מדבר איש מינהל עסקים כשהוא אמור לנהל, לייעץ או להרצות היא עברית ותהיה עברית, וחוות הדעת שלו ייכתבו בעברית, והעברית היא החיבור שלו לחברה ולכלכלה הישראלית. 

אם רוצים בטכניון שהסטודנט הישראלי יהיה בעל כושר תחרות אקדמי ומקצועי, שילמדו אותו עוד ועוד אנגלית, שיקרא ויצטט מאמרים באנגלית, שיתאמן בכתיבה ובהצגת נושאים באנגלית. זה מה שעושים כמעט בכל תחום אקדמי, מספרות ועד סוציולוגיה. מה לזה ולשפת ההוראה? 

עיון בפרטים מגלה שלכוונה ללמד וללמוד באנגלית יש מניע שאינו נסתר כלל וכלל: למשוך לישראל, במקרה זה לטכניון, סטודנטים מחו"ל שאינם יודעים עברית, כדי לשדרג את מעמד הטכניון. אסור לבטל מניע כזה, אבל לא ייתכן שהוא ישתלט על מערכת ערכים והשכלה שלמה וינתק אותה מההקשר התרבותי וההיסטורי שלה. 

כולם ישמחו לשמוע על תוכנית לקליטת סטודנטים מארצות שונות בהשכלה הגבוהה בישראל, ולא רק לתואר שני, ולא רק במינהל עסקים. שבירת הכלי המרכזי של הלימוד, הלשון, כדי להשיג את המטרה הזו, אולי תועיל לטווח הקצר, אבל פירותיה בטווח הארוך באושים. 

היא מבשרת התנערות של האקדמיה מאחריותה לשפה ולתרבות, ומותירה את העברית להיות עסקה של מערכת החינוך, התקשורת והרחוב הישראלי. העברית זקוקה לאקדמיה, וגם האקדמיה זקוקה לעברית, הרבה יותר משנדמה לכמה מראשיה. 

8. בגנות ההתאנגלזות

נעם קסטל*   סטודנט לתואר שני במגמת אנתרופולוגיה.  אתר פקפוק http://www.pickpook.org/oldsite/15.htm

(עיתון הסטודנטים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

דובר, נכתב, תורגם ונקרא על ידי תלמידי המחלקה  / גיליון 15 / ינואר 2010)

להחזיק חזק, סופה מתקרבת

החלטת הטכניון על כינונה של תכנית למודים מלאה באנגלית לתואר ראשון במנהל עסקים מלמדת על מגמה חדשה בהשכלה הגבוהה בישראל. ההחלטה קשורה בשיקולי יוקרה, בשיקולים תקציביים ובשאיפה לשיפור עמדות בתחרות העולמית על סטודנטים זרים. עד כה התחרו האוניברסיטאות הישראליות על תלמידים מחוץ לארץ בעזרת תכניות לימודים מיוחדות באנגלית, ועל כן  ייחודה של החלטת הטכניון הוא ברתימתה של תוכנית הלימודים שהוצעה לסטודנטים הישראליים. צעד זה מבטא את מאווייהם של ראשי המוסדות להשכלה הגבוהה בישראל להידוק קשרים עם מרכזו של העולם האקדמי, ואופן פעולה שנועד להקל על הקשיים הכלכליים של המוסדות האקדמיים בישראל. בכוונתי להתנגד לאופן הפעולה המתגבש. טענתי היא כי מוטב לאקדמיה הישראלית לוודא כי תלמידיה משפרים את יכולותיהם באנגלית, אך להימנע מהכשרתם המקצועית באמצעות שפה זו. תמיכתי בהמשך לימודם של הסטודנטים הישראלים בעברית מתיישבת עם שתי נקודות מוצא אפשריות: אינטרס ישראלי-מקומי ואינטרס אקדמי אוניברסלי. 

מטרות מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית כוללות לצד ההוראה, המחקר והיעדים הכלכליים, גם צמצומם של פערים חברתיים, צמצום הפערים בין מרכז לפריפריה, עידוד וחיזוק תחומי הלימוד השונים ושימור אוצרות התרבות הלאומית. החלת האנגלית כשפת הלימוד סותרת, או פוגעת, בכל אחת ממרכיביה, אלו המייצגים אינטרס מקומי ואלו שהם בעלי צביון אוניברסלי.

במבט מקומי

מערכת ההשכלה הגבוהה היא מפתח להשתלבות בשוק העבודה, לניעות חברתית ולהשתתפות בתהליך הדמוקרטי, כלומר היא מגדילה את סיכוייו של הפרט לקדם את עצמו. אולם, נגישותה של ההשכלה הגבוהה לאזרחי ישראל היום מבטאת דווקא עקרון של אי שוויון, הקשור ונובע מן הנעשה בחיים החוץ-אקדמיים, ובעיקר במערכת החינוך היסודי והעל-יסודי. רק מעט יותר משליש מבני הנוער המתחנכים במערכת החינוך זוכים להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה. רבים מבני האוכלוסיות המוחלשות נאלצים להשלים את הפערים במכינות אקדמיות הגובות מהם שנתיים נוספות לשם השלמת הפערים. עבור רבים מהם אנגלית אינה שפה שנייה אלא שפה שלישית, ולכן כשפת לימוד היא תהפוך למכשול נוסף בדרך לאוניברסיטה.

הוראה אקדמית טובה אינה רק צבירת ידע  אלא גם שינוי צורתו והרחבתו באמצעות קריאה, דיון בכיתה, הערות ושאלות. שימוש בשפת האם של רוב הסטודנטים והמרצים בשלבי ההכשרה הראשונים בתחום הידע הנלמד מקל באופן משמעותי על ביצוע פעולות הבסיס הללו – קריאה, דיון ותגובה. ההבנה כי רוב הדיונים המדעיים בעולם מתנהלים כיום באנגלית מצדיקה את המשך חשיפתם של הסטודנטים בשלבי ההכשרה הבסיסיים לחומר כתוב באנגלית ולסוגת המאמרים האקדמיים. אולם  נזק גדול עלול להיגרם לאקדמאי אשר בעת הכשרתו הבסיסית והראשונית  תעוקר יכולתו להשתתף בדיון באמצעות הגבלות על שימוש בשפת האם שלו.

במבט עולמי

החלת האנגלית כשפת לימוד במדינות שאינן דוברות אנגלית נתפסת כאמצעי של שליטה וכוח. נכון, האנגלית מדורגת כשפה בעלת מספר הדוברים הרב ביותר כשפה שנייה. נכון, היא גם השפה הפעילה ביותר, בעלת מספר המלים הרב ביותר והשפה שבה מספר הפרסומים הכתוב הוא הרב ביותר. אולם הצדקתה האוטומטית כשפה הבינלאומית מתעלמת מן העובדה כי היא השפה הרביעית מבחינת מספר האנשים הדוברים אותה כשפת האם. באימוץ השפה האנגלית יש מן  האלימות בכך שהוא מפחית את ערכן של שפות אחרות בשדה ההשכלה הגבוהה, למרות חזותו הוולונטרית.

הטענה המקובלת היא כי מצב העניינים הנוכחי בהשכלה הגבוהה העולמית מחייב את הפריפריה האקדמית להתאים עצמה לכלליו של המרכז דובר האנגלית, החזק והשולט. יש לזכור כי השחקנים המייצגים את החזק והשולט השתנו בקצב מסחרר על פני ההיסטוריה וגם במאה השנים האחרונות. פעם היו אלה מוסדות הדת, כמו הכנסייה, ופעם אחרת המדינה. משוואת התחרות הגלובלית כוללת גורמים רבים מדי והיא בלתי ניתנת לחיזוי, כפי שניתן להסיק גם מירידתה של הגרמנית לטובת האנגלית.

איפה הכסף

אכן,החלפת שפת הלימוד באוניברסיטאות לאנגלית תגדיל את מספר הסטודנטים ממדינות זרות. שכר לימוד גבוה מזה של סטודנטים ישראלים ייגבה, ובכך יוזרם כסף רב יותר לקופות המוסדות. אולם נדמה שבלהט השאיפה לכסף נזיל, נשכחת השלכתו הכלכלית ארוכת הטווח של התהליך. על השלכות אלו ניתן ללמוד מהתבוננות במקרים דומים באירופה. והנה, בדיקה מדוקדקת מלמדת כי מדי שנה מעבירות כלל המדינות שאנגלית אינן השפה השלטת בהן בין 10 ל-17 ביליון פאונד לבריטניה ואירלנד, כלומר ההון המושקע במדינות שאנגלית אינה השפה השלטת בהן חוזר אל המדינות שהאנגלית היא שפתן. יש שיטענו לקיומו של רווח בלתי ניתן למדידה המצטבר בקרב המדינות המתאנגלזות, בדמות קשרים ושיתופי פעולה מחקריים, אולם יש לזכור כי ברוב המקרים הללו, גם אז, זוכים דווקא המוסדות והמדינות הדומיננטיים בשדה האקדמי בתהילה וברווחיה.

איפה הידע

אחד הטיעונים כבדי המשקל בזכות המעבר ללימוד באנגלית במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל היא היכולת למשוך חוקרים ומרצים ממוסדות מובילים בעולם. הטענה היא כי תנאי ההעסקה הנוכחיים בישראל מונעים את הגעתם של גדולי החוקרים. והנה, סקר שערך בקרב 2,300 מדענים מרחבי העולם בניסיון לבדוק מהם מקומות העבודה הנחשקים בעולם האקדמי מורה שבשני המקומות הראשונים בדירוג החוץ-אמריקני דורגו מוסדות ישראלים שעקפו בדירוגם מוסדות מאנגליה ומאוסטרליה, דוברות האנגלית. האחד, מכון וייצמן, המתמקד בלימודים מתקדמים מציע לחוקרים מחו"ל סביבת מחקר והוראה באנגלית מלאה, ואילו האחר האוניברסיטה העברית, מאפשר לאורחים מחו"ל להעביר לתקופה מסוימת שיעורים באנגלית כקורסי בחירה המוצעים לסטודנטים. כלומר, כבר כעת יכולים מוסדות לשמור על אטרקטיביות בעיני מרצים וחוקרים מחו"ל באמצעות תכניות מיוחדות  מבלי לפגוע בסטודנטים הישראלים.

נקודה נוספת היא הגיוון התוכני שמוסיף מגוון השפות העולמי לפיתוח הידע. ריבוי השפות מתורגם גם להבדלים בחומרי הקריאה, ומכאן גם להעשרת מגוון צורות הניתוח והחשיבה. נכון, פעמים רבות ייפגעו אלו הלומדים בשפות השוליות מפערים בהנגשת הידע ובתרגומם של החוקרים המשפיעים לשפתם. מנגד, זוהי הקרקע הטובה ביותר לפיתוחן של מחשבה ותיאוריה ביקורתיות, ולקריאות תיגר על קולות הגמוניים ואופנתיים בתחומי הידע השונים.

9. לפעמים גם באנגלית

יהודה ל. ורנר – פרופסטר אמריטוס לזואולוגיה /  11.03.2012 / הארץ – מכתבים למערכת

בתגובה על מכתבים למערכת "עברית - השפה שלנו" ועל "ללמוד בעברית" ("הארץ", 5.3 ו-7.3)

אכן, כפי שכותבת רנה ליטוין, מצב העברית מדורדר, אך שגוי להשליך מכאן על כתיבת עבודות באוניברסיטאות. הגשת תזה לתואר שני או שלישי בעברית איננה סתם "שער עצמי". הסטודנט הישראלי כבר התעכב בשירות צבאי, ואולי גם בזבז עוד שנה כדי להירגע בירכתי העולם. עתה עליו להתחרות בעמיתיו בכפר הגלובלי.

הכתיבה בעברית הייתה מסורבלת בשל הצורך לשלב אזכורי ספרות באותיות לטיניות. שנית, ההתייעצות והשיפוט מוגבלים למאגר מומחים מצומצם. שלישית, מלבד בתחומים אחדים, התזה העברית נשארת "קבורה".

על הסטודנט לברור בין שתי רעות: לתרגם ולפרסם ולהפסיד זמן, או לא לתרגם ולהפסיד מוניטין וקידום. זה נכון גם לעבודות סמינריוניות מתקדמות. להרצאות בעל פה מצורפת בדרך כלל מצגת ממוחשבת, אשר לרוב מוכנה באנגלית, לצורך פרסום גם בחו"ל. במקרה כזה עדיף שגם הדיבור יהיה באותה שפה.

כיבוד העברית באקדמיה ראוי שיתמקד בצד האיכותי. ידברו המרצים בעברית נכונה, יפיצו המנהלים מנשרים בעברית תקנית. הצד הכמותי, ההיקף, מה ייעשה בעברית ומה באנגלית, ראוי שיישקל לגופו של עניין בכל מקרה.

 10עמדת הסטודנטים בנושא הוראה באנגלית בקורסים בביולוגיה בטכניון

מאת: yor_bio בשעה 11:12 נושאים: כללי

התבקשתי על ידי הפקולטה להביע בכתב את עמדת הסטודנטים בנושא הוראה באנגלית, והיא מצורפת מטה. כתמיד, משוב יתקבל בברכה.

לכל מאן דבעי,

הנדון: התייחסות הסטודנטים לעניין הוראה באנגלית בקורסים בפקולטה לביולוגיה בטכניון

באמצע ההרצאה הראשונה בקורס "ביולוגיה התפתחותית" בסמסטר חורף תשע"א, פנו משתלמים לתארים גבוהים למרצה בבקשה שיעביר את הקורס באנגלית. (הקורס "ביולוגיה התפתחותית" הוא קורס משותף ללימודי הסמכה ומוסמכים). המרצה נעתר והעביר את יתרת ההרצאה באנגלית, אך בהרצאות שלאחר מכן, חזר בו והמשיך ללמד בעברית.

אמנם ספרי הלימוד, המאמרים בז'ורנלים המדעיים ואף רוב המצגות בקורסים רבים בפקולטה כתובים באנגלית, אך העברת החומר באנגלית מקשה באופן מיוחד על הסטודנטים, בעיקר בשל הקושי לרשום סיכומים מההרצאה באנגלית ולשאול את המרצה שאלות בשפה שהיא שנייה או שלישית עבור חלק גדול מהסטודנטים. במקרה זה ההפתעה הייתה רבה במיוחד משום שלא ניתנה התראה מראש שהקורס יועבר באנגלית במועד ההרשמה לקורסים. בנוסף, ביולוגיה התפתחותית הוא בתוך הבחירה המצומצמת לתואר ראשון בביולוגיה, כלומר הוא כמעט קורס חובה וסטודנטים רבים יבחרו בו מדי שנה.

לסטודנטים רבים, ההוראה באנגלית מוסיפה לא רק לקושי בהבנת החומר, אלא גם מעלה את החשש: האם הציון שאקבל משקף רק את ההבנה שלי בביולוגיה או גם את ההבנה שלי באנגלית? לדוברי אנגלית כשפת אם יהיה יתרון בקורס כזה על פני אלו שדוברי אנגלית כשפה זרה. כאשר נותנים לקרוא מאמר מדעי באנגלית ניתן להתגבר על הקושי בעזרת מילון, אך בדיבור באנגלית בזמן אמת נוצר פער אמיתי בהבנה בין אוכלוסיות שונות.

לאור האמור לעיל, אנו מבקשים:

·         שבכל מקרה הפקולטה לא תעביר באנגלית קורסים שנלמדים במחצית הראשונה של התואר (סמסטר ראשון עד שלישי). לאחר מועד זה – סטודנט תקין אקדמית כבר עבר קורסים באנגלית. לפני כן ייתכן שרבים מהם אינם שולטים בשפה ברמה הנדרשת.

·         שבכל מקרה הפקולטה תצהיר מראש, לפני מועד ההרשמה, אילו קורסים יועברו בשפה האנגלית, ולא במהלך הקורס.

·         שהפקולטה תימנע מקביעת הרצאות באנגלית במקצועות חובה ובחירה מצומצמת, כגון "ביולוגיה התפתחותית".

לסיכום, לדעתנו ייתכן שיש טעם שהפקולטה תציע קורסים בביולוגיה בשפה האנגלית, בפרט כדי לסייע לסטודנטים ומשתלמים בינלאומיים, אך מוטב לקבוע זאת מראש ולשמור זאת כמסגרת נפרדת שיצטרפו אליה רק סטודנטים ישראלים המעוניינים בכך. מצב כזה עדיף מאשר "לערבב" את ההוראה לאוכלוסייה זו עם ההוראה לסטודנטים ישראלים בקורסי חובה ובחירה מצומצמת, בשל ההבדל במטרות הוראה ובשל ההבדל בצרכי אוכלוסיות הלומדים.

בברכה,

–

אביב שרון
יו"ר ועד הסטודנטים
ביולוגיה